פונט פלשתינה (פלשתינה־א”י היה שמה של הארץ לפני קום מדינת ישראל) עוצב בשיתוף פעולה ביני ובין מיכל סהר במהלך 2003. כתב זה שואב את ההשראה מגופנים משנות הארבעים והחמישים כדוגמת "הצבי", כמו גם מכתבים קליגרפיים כדוגמת "בודקו". אך יותר מהכל, "פלשתינה" מבוסס על פונט נוה צדק שעיצבתי (1999) ואשר מקורו בשלטי רחוב משנות החמישים (שבתורם מבוססים אף הם על "בודקו").

בראיון משותף באתר קונספציה (2004), סיפרה סהר: "התחלתי את הפונט הזה כפונט קליגרפי בכיוון מודרני, אבל המשיכות היו 'חסרות', רק הקווים העבים היו בו. בא עודד, ואמר שכדאי להוסיף שם משהו עדין בין המשיכות העבות, וכך הגענו ביחד לתוצאה הסופית. מטרת המשקל החלול, שהוא תוצאה של דיון בינינו, הייתה ליצור פונט חלול 'אחר', ששונה מפונט חלול קלאסי בעברית – 'הצבי'. עודד נותן לו את העדינות שבו, אני את הנוקשות. זו הייתה ממש חוויה".

ואכן, אותיות הפונט מהוות שילוב מעניין של שני מאפיינים בולטים: קוים עבים ה׳נשברים׳ בזוויות חדות, וחיבורים עדינים המקשרים ביניהן. האופי הסטנסילי שנוצר מעניק לפונט זה את המימד העכשווי, ואילו מבני האותיות המסורתיים - את הקלאסיות שלו. שבירת הקווים - למשל בקצה התחתון של האותיות גימ״ל, קו״ף, נו״ן סופית, צד״י סופית, פ״א סופית וכ״ף סופית - מעניקה לפונט ניחוח ׳בלאק־לטרי׳ מפתיע - ריפרור לכתבי־יד גותיים מימי־הביניים, מבלי לאבד את המראה העברי שלו.